שואג מארץ רחוקה


בשבוע שעבר חגגתי עם גיסי את נישואיו.
איזה כיף היה להגיע לאירוע לא חרדי, לשם שינוי.
אתם לא תופסים, אנשים, כל הזמן אני מגיע לאירועים חרדיים, או גרוע מזה, לאירועים של בעלי תשובה. אני יודע, אני צריך להיות אסיר תודה על זה שאנשים מזמינים אותי ומזכים אותי במצווה החשובה של שמחת חתן וכלה. אני אסיר תודה ומעריך כל הזמנה ומשתדל להגיע, אבל הלחמניות הקלועות האלו שהם נותנים, ממש מזכירות את מה שהפינצ'ר של השכנים משאיר לי כל בוקר בחניה.

זה בערך מה שאני אוכל בחתונות האלו,
לחמניה קלועה וחומוס וקוקה קולה.
מה יש לי עוד לאכול שם. סלט תירס עם גמבה? איחס.
הקיצר, דווקא אצל גיסי, נרו יאיר, היה אוכל מצויין. הבעסה שלא ממש הספקתי לאכול כמו בנאדם, בגלל כל מיני טלפונים ואנשים שהיה לי איתם דיבור צפוף. אני זוכר רביולי אחד בסלק ושמנת, שבאמת היה זכור לטוב.
בכל אופן, בזמן שאני מנסה לשדל את ילדי להפסיק להשתולל עם הקינוחים, אני מקבל הודעה מחבר אחד, שאברהם אבטבול נפטר וכולם הולכים להלוויה.

זה באמת היה מזעזע.
אברהם היה מוזיקאי דגול וחסיד ברסלב.
יש הרבה ברסלבים שמסתובבים עם גיטרה, אבל נדירים מאוד כאלו שיודעים לטפל בה כמו אברהם ז"ל.

האמת שלא ממש היכרתי אותו.
הוא היה חבר שלי בפייסבוק , משום מה, ופעם הוא גער בי על זה שפירסמתי מודעה מאוד פמפלטית, להרצאה של הרב עופר ארז ברמת גן.
הוא אמר לי "אני יודע כמה שהרב סובל מזה שמכנים אותו בשם המקובל הקדוש."
כאילו מה הוא חושב, זכרונו לברכה? שכתבתי את המודעה בשביל הרב? כתבתי אותה בשביל הפרולטרים ,שרק הבטחות על מקובלים ינתקו אותם מערוץ 2.
נראה לכם שהרב ראה את המודעה הזאת?
לפני בערך שנה וחצי, שאל אותי הרב עופר ארז מה זה פייסבוק, עניתי לו שיש לו ארבע מאות שלושים חברים.
את אברהם ראיתי פעם אחת בחיי, שזה שיפור עצום לעומת רוב חברי הפייסבוקיים, אותם מן הסתם לא אפגוש לעולם.
הוא עמד באירוע הצעקה, מאחורי הבמה, היכן שסיני תור הופיע בכישרון רב, הבטתי והוא נראה מאוד רציני, במובן הטוב של המילה.

רציני זו מילה מתאימה.
הוא נראה אדם הגון שמתכוון למה שהוא אומר.
זה פחות או יותר מסכם את יחסי עם המנוח. לטובתו, אני חייב לציין שהוא עשה לייק לאחת מאותן מדהימות של הבן שלי בדרך אל הים.

עם כל זה, המוסיקה של אברהם, הייתה הרבה יותר משמעותית מהיחסים שלא ניהלנו. קניתי את הדיסק שלו ושמעתי אותו הרבה. במיוחד אהבתי את הביצוע שלו ל"יום שבת מנוחה" בלחן רבי נחמן מברסלב, קטע יפהפה ונדיר.

בכל אופן, מותו של אברהם אבוטבול מאוד נגע לליבי, עד כדי נגע שכתבתי לו שיר קינה. זה מסוג הדברים שלא עשיתי הרבה זמן, אז תיאלצו לסלוח לי על חוסר השיפשוף.
הנה בבקשה לראשונה, שואג מארץ רחוקה

שחר עולה, רקיע זך

בלב האופל ,אור זרח

בצעד קל עולה ההרה

נוטל עימו את הגיטרה

השמש קמה, מבהיקה

שואג מארץ רחוקה

איתו צלילים עולים, שרים

עד קצה האופק דוהרים

עולה הזמר וסוחף

עימו פונה יום וחולף

בגיל נגוזה הדממה

נותרת רק שמחה הומה

כשלבנה אל על זונקת

המנגינה עוד מתחזקת

שלובות ידיים אמיצות,

מעל רגליים מקפצות

הלילה רד

הצליל עמד

שטף החושך וירד

בדומיה מיתר רעד

נפל הנבל מהיד

היכן עוד ימצאו מילים

בנפול הזמר לצללים?

עד כאן לזכר אברהם אבוטבול, זכרונו לברכה.

סעו בזהירות, כבדו את המתים, אל תשכחו לחיות ואם הייתי רוצה באמת לסכם את הפוסט ולהציג משהו לזכר אברהם, חוץ מהשיר, אני חושב שהשיר "זמן רב מאז הרוקנרול" של לד זפלין יעשה את העבודה.

חודש טוב!

3 מחשבות על “שואג מארץ רחוקה

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s