שתיקת הכבסים

אומר מוהרנ"ת  דבר מופלא על דיבור אמת

והעיקר שבכל עת ושעה בכל מה שעובר עליו ידבק א"ע רק אל האמת ויתפלל וישיח לבו לפני הש"י בדיבורי אמת לאמיתו וכמבואר לעיל מזה. כי כוח מעשה בראשית הוא בחי' כ"ח עתים י"ד לטובה וי"ד להיפך שבהם כלולים כל עתות האדם כל מה שעובר עליו שעל זה התפלל דוד בידך עתותי וכו' וכ"ש והעתים אשר עברו עליו. ועיקר תקונם להנצל מכל רע בגשמיות ורוחניות ולהפוך כל העתים הרעות ח"ו לטובה הוא רק ע"י האמת

ליקוטי הלכות – חשן משפט הלכות גניבה

מכאן ברור שלאמירת אמת ישנה חשיבות גדולה ביותר בתורת ברסלב. החשיבות של אמירת האמת אינה רק חשיבות מוסרית , אלא גם ובעיקר חשיבות קיומית. באמת , רואה רבי נתן מברסלב את הכלי העיקרי לחיבור בין האדם , לבין הקיום האלוהי.אפשר להבין את זה, כי האדם מטיבו , מתקיים במציאות בה האמת והשקרים מתקיימים ביחד. לרגע האדם דובר אמת , ברגע שלפני זה או אחרי זה הוא משקר. לרגע אחד הוא מבין את עצמו, מזהה את דחפיו ותשוקותיו , רגע לאחר מכן , הוא שוב הוזה ומפנטז ומהתל בעצמו ובסביבה. כך האדם בנוי, כך הוא מותנה על ידי הסביבה. מכאן אנחנו יכולים להבין ביתר שאת את מה שרבי נתן מברסלב מנסה להגיד. הוא אומר שכשאדם דובר אמת , הוא דוחף את עצמו לכיוון האלוהות. הוא מבצע התקשרות, כיוון שהאל הוא אמיתי וכשאדם בוחר לדבר אמת, הוא בוחר בהתדבקות לאל, הוא בוחר להאמין באל, כיוון שהאמונה, יותר מכל דבר, היא הזדהות ריגשית.עד כאן זה נשמע מסובך, אבל למעשה זה מאוד פשוט. אנחנו מעריצים משהו, אנחנו אוהבים אותו ורוצים להתקרב אליו והדרך שלנו לנסות להתקרב אליו היא להשתדל להראות כמוהו, להיות כמוהו. פשוט כמו הא"ב של מועדוני המעריצים. אלא שהחיים שלנו בעולם המעורפל הזה, אינם כל כך מוחלטים ומוגדרים ויציבים. נגיד, סתם חשבתי על זה, מה עם אנשים שעובדים בלשקר. מזה הם מתפרנסים, מזה הם קונים מטרנה לילד. ביום חם ומגעיל ומסריח , על הטיילת של חוף תל אביב , הם לוקחים שמונה שקלים, שהם הרוויחו באמצעות שקרים וקונים לעצמם פחית או בקבוק קינלי. יש עוד קינלי? או שהכל כבר פנטה. לא עקרוני. יש אנשים שהחברה מצמידה להם תג של פושעים ובצדק. אני לא מדבר על אלו. אני מדבר על חלק מעורכי הדין, על פירסומאים, על לוביסטים , חשבי כמויות ועיתונאים שמהשקרים הם חיים. אם הם יתחילו להגיד אמת – לא יודע מה יקרה, בפשטות שהכל בהשגחה פרטית ושהשם נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו , אבל הבה נודה בעובדות. יש אנשים שברגע שהם יפסיקו לשקר הם יתחילו לחפש עבודה. יש להם ילדים, יש להם חובות , יש להם משכנתאות והורים זקנים ואחים נכים וחובות ובעיות ואת הכל הם צריכים לממן באמצעות שקרים. לא שאני סיפור אחר. פעם עבדתי במקום שאמרו לי לשקר. אמר לי הבוס שלי, "תגיד שאתה לא יודע. אם תגיד את האמת זה יעלה לנו הרבה כסף. לפעמים עדיף לעשות את עצמך אהבל." שתקתי כמו פגר, אמרתי "לא יודע" , "לא בדקתי" וזה לא קרה פעם אחת. אני יכול להבין את השקרנים האחרים, אנחנו באותה הליגה. הלוואי שהייתה לנו נקודת המבט של הצדיק, זו שמביטה מ"מחוייב המציאות" דרך "אפשר המציאות", אז היינו רואים איך אותה ערבובייה ערפילית של אמיתות ושקרים שמהווה את חיינו, אותה תנועה בראונית של מאורעות , נסיבות ,מחשבות , קונספציות ומניפולציות, היא רק צל מעוות של הציור אותו מצייר הצדיק כל הזמן על צריח מגדל האמת המבהיק שלו, שניצב בפסגת היקום וחולש על כל העולמות המתאבכים ממנו והלאה. אילו היו לנו עיני אמת וראיית אמת , אז היינו מכירים את התופעה הזו שעליה רבינו ש"דבר אלוהינו יקום לעולם" וכל הכופרים והרשעים, כולם עושים את רצונו של ריבון העולמים ומעשיהם הרעים , מקדמים את תוכניתו. אבל אין לנו את הראיה הזו. עדיין לא. אנחנו מאמינים בצדיק, אוהבים אותו ולומדים את תורתו , אבל עדיין קשה לנו להתעלם מדברי שקר ובלע וקשה לנו להבין איך מול  האמת של האלוהות , מתקיימים כל השקרים הקטנים וההונאות הגדולות של חיינו. אני אתן לכם דוגמא קטנה. לא מזמן ראיתי את הסרטון שבו מספר הרב יצחק פנגר על מסעותיו הרוחניים לפני שחזר בתשובה. הנה , הבאתי את הסרטון גם לכאן , אם מישהו רוצה לטרוח להביט בו, הקטע המעניין הוא עשרים הדקות הראשונות , שמסכמות את מסעותיו של פנגר בתורות המזרח. אם הבנתינכון את כבוד הרב, סיפור חייו הולך בערך ככה. הוא התחיל ללמוד רייקי, נעשה מאסטר ואז במהלך לימודיו אצל גדולי הרייקי בארצות הברית, הוא רצה להבין איך הרייקי עובד, כלומר איך "המנטרות" של הרייקי פועלות. בארה"ב לא היה אף אחד שהבין בזה, אז הם הציעו לו ללכת ללמוד בודהיזם במזרח הרחוק. פנגר הגיע לצפון הודו ואחרי כמה זמן נכנס למנזר בודהיסטי של הדלאי לאמה. אחרי חחצי שנה שהיה שם, התקבלה הוראה מהדלאי לאמה להכניס למנזר מיוחד בו הוא היה אמור לבלות חצי שנה בשתיקה. במנזר הזה היו עוד מספר נזירים שסגדו לכל מיני אלילים, אבל הוא לא התערב במה שהם עשו, אלא היה לו אימון מיוחד שבו הוא היה יכול לחזור על ארבע המנטרות של הרייקי ולעשות תרגילי יוגה מסובכים. אחרי הסיפור הזה, המשיך הרב פנגר לספר על הדרך בא הגיע מהמזרח ליהדות אבל הקטע הזה כבר לא רלוונטי לעיניינינו. מה שהייתי רוצה להתתייחס אליו הוא סיפורו של פנגר לגבי ההכשרה שלו בתורות המזרח. אני לא ממש מבין בגמרא, או בהלכה, או בנימוסים טובים, אבל בחרא הניו אייג'י שחיתי במשך הרבה שנים. למדתי רייקי אחד ושתיים, למדתי יוגה שבע שנים , כולל שנתיים אצל המאסטר קרציון בעצמו וגם אני הייתי בצפון הודו בכפרים הטיבטיים שמצפון לדהרמהסלה ועל בודהיזם אני יודע לפחות באופן כללי. ובכן , סיפורו של יצחק פנגר, מעלה תהיות רבות , אצל מי שמצוי ולו ברמה שיטחית, בתורות המזרח. ראשית, הביטוי "מנטרות של הרייקי" הוא ביטוי תמוה. אין משתמשים בו בניב של העסקים בתחום. אני עשיתי שני קורסים ןלא נתקלתי בו. דיברתי גם עם מאסטרית ברייקי, שעשתה ארבעה קורסים והינחתה כמה וכמה והיא הרימה את גבותיה בתימהון. מנטרה היא קודם כל, צליל. ברייקי יש סמלים גראפיים, עולם אחד. דבר שני, \מייסד הרייקי , ד"ר מיקאו אוסואי, היה יפני. הוא אמנם קיבל הכשרה בודהיסטית יפנית בצעירותו, אבל לטענתו הרייקי בכלל מבוסס על הוודות ההינדיות. אין שום קשרא, בין הבודהיזם הטיבטי, שהדלאי לאמה הוא הכוהן הגדול שלו ובין טכניקת הרייקי היפנית. מדובר בשתי דתות שונות לגמרי. לכן לא יתכן שפנגר צווה להשתמש ב"מנטרות" של הרייקי, בזמן ששהה במנזר של הדלאי למה. גם הסיפור על תרגילי היוגה המתקדמים , הוא לא ממש הגיוני. תרגולי היוגה למינהם , גם הם לא מצויים בפרקטיקה של הבודהיזם הטיבטי. עוד טענה מאוד מוזרה היא שהנזירים במנזר הבודהיסטי סגדו לאלילם שונים, כי אין אלים בתיאולוגיה הבודהיסטית. זו דת חסרת אלוה. מי שמסתובב עם באנגים בין המסיבות של מנאלי ודופק את הראש ליד מדורות האקסטזי, יתחבר בקלות של פנגר. "הייתי בטריפים על הצ'אקרות, פגשתי בחורה שסובבה לי את הסאטורי ותפסנו בומים עד שנשברה לנו הקארמה". בשביל חניכים רציניים במנזרים אמיתיים, הסיפור של פנגר ישמע הזוי ומגוחך, כמו שמישהו יטען שהוא ביקר במסגד ולמד שם "משנה ברורה". אין לי כוונה להסיק מסקנות לגבי התנהגותו של הרב פנגר. מסקנות כאלו יכול כל קורא נבון להסיק בעצמו. תפקידי נשלם בזה שפירסמתי כאן את תהיותי לגבי "סיפור החיים" שלו. השאלה שנותרה עוד לשאול היא לגבי כל אותם שותפים של פנגר בתעשיית המחזירים בתשובה. כל אלו שבאמת הכירו את תורת המזרח מקרוב כמו ארז משה דורון , יובל אשרוב, עמית קדם , רוני איילון וכיו"ב. למה הם שותקים ומניחים לרב פנגר לספר סיפורים חסרי שחר על מנזרים ואמונות שהם מכירים היטב. אילו הרב פנגר היה עובד עם הרב אמנון יצחק בארגון "שופר" , הייתי יכול להבין למה הם שותקים כמו גרביים על חבל כביסה, אבל הרב פנגר לא עובד שם. הוא מרצה בטלביזיה החרדית ונואם במוסדות נורמאליים לחזרה בתשובה, כמו "שמיים" ו"שורשים". באמת שאני לא מבין אותם, אנשי אמת שכאלו. הם מפחדים שאם אנשים ידעו את האמת על הבודהיזם , הם יהפכו לבודהיסטים בעצמם? נאמסטה.