אור העולם


היי חברים, הכל מדהים , נכון?

הערב שלי התחיל בצורה מחורבנת לגמרי ויצאתי מזה , ברוך השם. המממממ הגעתי הביתה ולא הצלחתי לנוח כי הילדים השתוללו ואישתי נסעה לנחם אבלים , אצל איזה מישהו ואז התברר שהדפוקים אלו מהעירייה, החליטו לא לעשות השנה במה שכונתית וזה היה פשוט מגעיל מצידם , כי רציתי ללכת אם הילדים לבמות , אבל לגמרי לא התחשק לי לחפש איתם שעה חניה ברדיוס שני קילומטר ממרכז העיר.

אז הצלחתי איכשהו להרים את עצמי כדי ללכת לבית הכנסת , כי חשבתי שמיזרוחניקים בטח יעשו שמח ביום העצמאות.

שמח? קדחת. בקושי היו אנשים . כמעט הצטערתי שלא נסעתי לרב ברנר , אבל בינינו, לנסוע למאה שערים בערב יום העצמאות , פשוט לא נראה טוב. בסופו של דבר , החלטתי לפצות את הילדים בארטיקים ולהחזיר אותם הביתה.

האמת שזה עבד יופי.

אמרתי לאישתי שגם לי יש אבלים לנחם והסתלקתי מהבית. התוכנית המקורית שלי הייתה ללכת להרצאה של יובל דיין על "עצמאות רוחנית" , אבל מהר מאוד החלטתי שבמקום לשמוע הרצאה על עצמאות רוחנית , מוטב לי לבצע אקט של עצמאות רוחנית בעצמי וללכת לסרט "אמריקן פאי – האיחוד".

אחרי שנפלה ההחלטה , לא נותר לי אלא להתלבט מה לעשות עם הכיפה. כאילו דא, אמריקן פאי בוודאי יציג נערות חטובות שדדיהן מתנפנפים באורח ליבראלי למדי ואילו הכיפה שלי היא לא איזה נעץ של עארסים , או תאונת סריגה של חוזרים בתשובה. אני מסתובב עם מיטב הטכנוטלוגיה החרדית על הראש , כלומר , כיפה שהיא נחלתם של חסידים אורגינאלים בלבד , כי פשוט לא מוכרים אותה מחוץ ללב בני ברק החרדית.

קשה לי להעביר את ההרגשה הזו , אבל בהתחלה לפחות , נראה לי מאוד מוזר להכניס פריט לבוש אולטרא אורתודוקסי שכזה , לסרט שעיקר עיניינו ב… טוב, אמריקאן פאי.

בעודי נוסע לכיוון קניון איילון , זכיתי לשביב הארה פיתאומית.

"למה אתה מספר לעצמך שאתה יוצא לתרבות רעה" אמרתי לעצמי "זאת לא תרבות רעה, זו בדיוק התרבות שלך . אתה אמריקן פאי , פשוט ככה."

חמוש בהבנתי הפתאומית , קניתי כרטיס עשיתי עשר דקות התבודדות ונכנסתי לסרט ואני חייב לציין שכבר לא חשבתי על גודל הכיפה שלי.

איזה סרט היה – WOW , הוליווד שיחקה אותה בגדול. חוץ מאיזה וולגארי של תלבושת סאדו מאזו , הסרט הזה היה פשוט קומפוזיציה של גאונויות , בליהוק בתפאורה ובתסריט. הוא הצליח להחיות את התהילה של הסרט הראשון של אמריקן פאי ואפילו התעלה עליו.

אני לא אספר לכם יותר מדי פרטים, אבל דווקה בסרט שמחונן בכל כך הרבה בשר רוטט , אפשר לראות איך הוליווד שומרת בקנאות על עקרונותיה. אף נישואים לא פורקו , הגלמודים מוצאים זוגיות הולמת ואילו הבוגדניים באים על עונשם וגם מקבלים אגרוף.

חוץ מזה , ישנו רכש חדש , צעירה בשם אלי קורבין שמשחקת את הבת של השכן  . בקיצור מצאתי בסרט הזה שוב את מיקומי התרבותי המדוייק , כזה שאלף כיפות שחורות לא יוכלו בינו ובייני. צחקתי , בכיתי והתרגשתי יחד עם כל הגיבורים של אותו תיכון פרובינציאלי של שנת 1999 וזה היה פשוט מצויין.

חשבתי על זה עוד קצת והגעתי למסקנה שאני מקוטשר לרבי נחמן מברסלב וכמוני מקושרים אליו עוד עשרות אלפי אנשים מכל מיני סוגים של תרבויות וזה לגמרי בסדר להיות קשורים עם הצדיק ולשמוע מוסיקה קולית ולראות סרטים חצופים ותוססים ולחיות חיים שראויים להקרא בשם הזה.

מצד אחד , כל הסיטואציה גרמה לי להרגיש בודד. כי בימים אלו , אני מסתובב בחברת אנשים שתחביבם העיקרי הוא השוואה בין מקוואות והאמת גם אני מתחיל כבר , בחברתם לדבר בהברה אשכנזית ולמלמל באידיש מפוברקת , אבל הסרט הזה הזכיר לי שאני לא חייב להיות כזה.

הכל תלוי ברצון.

חג עצמאות שמח.

8 מחשבות על “אור העולם

  1. נדמה לי שפעם אמרת בערך שהבדידות היא הכרחית למי שמחפש את האמת. אז כנראה גם למי שמוצא אותה כל יום מחדש – והנה אתה משמח בודדים… . תודה.

    • אדון מאור עולם
      תעשה מה שמשמח אותך בכול יום ,ובכל דבר תחפש את הטוב שיש בדבר,בכל דבר יש משהוא טוב בדבר,רק תביט ותראה שהקדוש ברוך הוא עשה משהוא טוב בדבר, גם כשאתה רואה אישה יפה זה צלם אלוקים, מה רבו מעשך אלוהים.

      • אני חושב שבאמריקאן פאי , יש הרבה מעבר לגוף הנשי. יש בו הומור , חוכמת חיים , תסריט קצבי וחד , בקיצור , קולנוע הוליוודי במיטבו.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s