מופת של גבורה והקרבה


כמעט ולא יוצא לי לראות סרט , בלי לקרוא את הספר קודם. "משחקי הרעב" הוא בהחלט יוצא מן הכלל. ראית את הסרט , שאמרו לי שהוא הרבה פחות טוב מהספר  ואני חושב בסך שהסרט לא רע.

בוודאי שאני אקרא את הספר עכשיו . לא שלפי הסרט העלילה כזו מדהימה. לוקחים עשרים וארבע ילדים , נותנים להם להלחם עד מוות באיזה יער , בסוף יש רק אחד שמנצח. זה לא בדיוק ההיידן של התסריטים ואולי זה מה שחלק מהאוכלוסיה צריך, דברים אידיוטיים , שנותנים אשליה של התלבטויות מוסריות , בשטאנץ מאוד צפוי.

לא יודע , בכל אופן , יש איזה קטע שם שמשדרים סרטון תעמולה שבו אומרים שהילדים הולכים לתחרות מתוך גילוי גבורה והקרבה , או משהו כזה. זה לא כזה משפט ששווה לזכור אותו , רק שנזכרתי בו בזמן ספירת העומר.

מה זה קשור לספירת העומר באמת?

אז יש סדנאות רוחניות טובות , כאילו לא האלו שאומרים לכם לשבת על כרית ולדמיייין שאתם אור , אלו סתם זבל. אני מתכוון לסדנאות שקורעים לכם את הצורה ומעמתים אתכם עם כל הדפיקויות הנפשיות שלכם ובקיצור עושים לכם שמח .

אז בסדנאות הטובות ישנו תרגיל שנקרא "תרגיל אש" .

העניין שלו נורא פשוט, מוצאים איזה נושא, בדרך כלל נושא כאוב, וצורחים עליו. עד כמה צורחים ? עד שפשוט אי אפשר יותר. זה קורה אחרי חצי שעה או משהו. זה תרגיל טיהור, אתה יוצא ממנו כשאתה מרגיש לגמרי רגוע , נקי ומוכן לבלות שארית ימיך בצפיה בערוץ דיסני תוך כדי אכילה של קורנפלקס בחלב.

אכלה תרגיל , מולץ בחום , פשוט קשה לי להאמין שמישהו יעשה אותו בבית.

גם בחסידות ברסלב עושים את התרגיל הזה , במיוחד עושים אותו בספירת העומר.

למה בספירת העומר? זה מה שכתוב בנוסח שאומרים כולם , אתם יודעים,

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ.

אני יודע בכל המקומות אומרים את זה , אבל רק בברסלב עושים את זה באמת.

הנה,

מדהים נכון? באמת אחריח כזו ספירה , אתה בוודאי משאיר חלק מההדחקות שלך מאחוריך.

נראה לי שהשבוע אני שוב אלך לספור את ספםירת במניין ברסלבי אמיתי , אולי הפעם אני אלך לשוהל.

אוה רגע , יש בבני בר4ק בית כנסת ברסלב, שווה לנסות אותו לרגל האירוע, אוקי אני אדווח מהשטח לכל ידידנו התל אביבים.

מה עוד?

הרבה אנשים החמיאו לי על התמונה שפירסמתי של הדוגמנית עם כוכבי הים ורציתי לציין שכל התהילה מגיעה לקייט אפטון המקסימה מהמגזין ספורט אילוסטרייטד.

באמת כישרון גדול , למרות שנראה לי מוקדם מדי להשוות אותה לקלאודיה שיפר.

בכל אופן , כל החיים לפניה וגם לפנינו.

שיהיה לכם שבוע טוב ומקסים ונפלא ואם אתם רוצים לספור את ספירת העומר איז ישד את האתר שמזכיר לכם באימייל.

הנה

http://www.haomer.org/index.php/sfirat-omer-reminder

לכו על זה.

שבוע טוב.

15 מחשבות על “מופת של גבורה והקרבה

  1. אני חש צורך לתקן: ממש לא "בכל המקומות אומרים את זה". ליטאים אמיתיים לא אומרים את זה – לכאורה כי הם מנסים לא להגיד דברים שהם לא מבינים; אבל כנראה שהסיבה האמיתית היא שבעיניהם זה קשקוש (בצדק, לדעתי, אבל זה כבר סיפור אחר).

    • קשה לי להאמין שמי שימלמל את ספירת העומר , כמו שהוא ממלמל באופן מוכאני את כל התפילה , יעבור איזשהו תיקון , בגלל שספר.

      מצד שני , אני משוכנע שמי שיספור את ספירת העומר בצריחות איומות במשך חצי שעה כמו שעושים את זה חסידי ברסלב , יוכל להתווכח עם העובדה , מרגיש קליל ומאושר אחרי הספירה.

      זאת אומרת , כולם צודקים כאן,
      גם הליטאים וגם החסידים , פשוט החסידים באמת מפיקים תועלת מהטקס.

      • 1. (יש שוני מעניין בין המלמול של כל התפילה לבין המלמול של ספירת העומר. בספירת העומר אמורים לספור, כלומר לעשות פעולה אריתמטית מסוימת. אם אדם מלמל את המספר אבל הוא לא יודע עברית, למשל, ואין לו מושג באיזה מספר מדובר ומה היחס בינו לבין המספר הקודם לו, הוא לא יצא ידי חובה).
        2. אני מתפלא שאתה לא מבין (או שבעצם אתה כן מבין, ולזה אתה מתכוון בפסקה האחרונה שכתבת בתגובה): ליטאים לא מחפשים שום תיקון. הם עושים מה שעושים כי הקב"ה אמר וזה לגמרי מספיק.

        • חשבתי לרגע שתגיד שליטאים לא מחפשים תיקון כיוון שהם לא דבקים בצורה , אבל זו בדיחה בודהיסטית , שאני בספק אם נהירה לך.

          בכל אופן , גם בסידורים נוסח אשכנז כתוב הקטע הזה של לטהרנו מקליפותנו. וטומאותנו. יכול להיות שהם לא אומרים אותו , למרות שהוא כתוב בסידור שלהם.

          השאלה, איך הם מסבירים את קיומו בסידור.

          • יש עוד דברים שכתובים בסידורים הנפוצים והם לא אומרים. מה לעשות שהסידורים הנפוצים לא תמיד בשליטתם.
            אכן, הבדיחה אינה נהירה לי. אני מקוה שזה לא נורא מדי.

            • בבודהיזם יש הרבה מאוד ויכוחים בלתי פתורים בנושא התיקון , כיוון שאבחנה בפגמים היא נחלתה פגומה ולכן ברגע שאתה מודע לפגם , אתה בעצם לא יכול לתקן , כיוון שאתה לאמספיק נאור כדי להבין מה הוא מצב תקין.

              אחד מהפתרונות לפרדוקס הזה , הוא שמי שאינו דבק בצורה , אינו זקוק לתיקון.
              נדמה לי שחכם הזן היפאני אומון , חתום על הפיתרון הזה.

              קשה מאוד להסביר מה זה "מי שאינו דבק בצורה" , למי שלא עבר הכשרה בודהיסטית , אבל קיצור , נגיד שמי שלא רואה את העולם כערימה של אוביקטים נבדלים , שחלקם תקינים וחלקם פגומים , אלא רואה אותו כרצף סתמי אחיד , אינו זקוק לתיקון ומכאן – הבדיחה על הליטאים.

  2. לא הבנת, זה דווקא הולך כך:" אימאל'ה, אני דווקא אוהבת את זה ממש. למרות שיש לי מושג על הפגם שגורם לצורך בצעקות האלה."
    ברוך שעשני כרצונו.

    • אני מתנגד לגמרי לקישור בין רצונו יתברך , לשטיפת המוח שלך.

      אדם אסור לו להתנהג לפי מדרגה , שהיא לא שלו , כי זה כמו לאכול אוכל של תוכיים.

      מתים מזה , לעולם הזה ולעולם הבא.

          • אוקיי, כי כדי לעבוד את ה' יתברך לפעמים עושים דברים שנראים בעיני העולם כשיגעון ובספירת העומר גם מתקנים דברים, משך 50 יום, לא? מכאן זה הגיע.
            בכל מקרה, זה נראה לי כמו טקטיקה חיובית להתמודדות וביצוע, גם עם פגמים. כלומר זה חיובי בעיניי ולא שלילי.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s