משיח באמריקה


לפני יומיים , שאלה אותי מישהי איפה המשיח. אמרתי לה שהוא באמריקה , אני גם לא יודע למה.

במחשבה שניה, עושה רושם שבאמריקה קורים עכשיו הרבה דברים טובים. אנשים שומעים מהצדיק, אנשים חושבים על הגאולה ועל בית המקדש. גם החסידות יוצאת מהגטו המסורתי שלה ומתחילה להתפשט באוכלוסיה הכללית. זה מדהים.

למה נזכרתי בזה? כיבאופן בלתי מתוכנן למדי , הגעתי אתמול ליריד פסח בישוב "מבוא מודיעים".

באופן תיאורטי , הייתי צריך להרגיש מאוד נוח במקום בו חרדים מבני ברק חוגגים את פסח בצוותא עם בחורות בגופיות ופירסינג , אבל אני פשוט לא כל כך מת על אמריקאים. אני תמיד מרגיש לידם שהם מסתכלים עלינו כאילו אנחנו ילידים באיזו מדינה אפריקאית פראית והם התיירים המערביים השמנים שבאו להצטלם עם הגורילות.

אני יודע שאם אני אגיד את זה לאיזה אמריקאי , הוא ישר ייעלב ובמבטא המחריד שלו, הוא יבטיח שכולנו יהודים ויש לנו שותפות גורל והוא כל כך שמח לעזור לבנות כאן את ארץ הקודש ובלה בלה בלה . אבל מה שהאזניים שומעות זה דבר אחד ואילו הלב שומע מהאמריקאים משהו בסגנון "איך אפשר להשיג מקדולנלד נורמאלי בחור המסריח הזה."

טוב, אז כמה זמן הסתובבתי שם , אחוז שרעפים וקבס קל , עד שהתרגלתי לאווירה ופשוט התחלתי להנות.

תראו , נכון שאצל האמריקאים המחרים יקרים מדי והחיוכים מתקתקים מדי והם פשוט נראים קצת יותר מדי יהודיים כאלו וכל העיסוק הדתי תיאולוגי שלהם הוא כזה שמנמן ו"חוויתי" וחולמני וכאילו לא ממש רציני ומחוייב , אבל אתם יודעים מה? העיקר שאין פנאטיות .

העיקר שכולם חרדים ופריקים , גברים , נשים וילדים יכולים לשבת ביחד לכרסם מצות בלי פאשקווילים ובלי אוי ואבוי , ובלי להלחם נגד הטומאה ונגד הפריצות ובלי להחתים עצומות ולעשות הפגנות והתווכח ולהשתולל ולהתפרע.

זה מה שעושה המשיח באמריקה , יוצר את הבסיס החברתי ממנו ניתן יהיה בסופו של דבר לצמוח צמיחה רוחנית , בלי להשקיע משאבים במלחמות היהודים.

אבל במי אני משטה בעצם? אני הולך לאמריקאים ונהנה לראות את הנערות המקועקעות ואת הבת שלי , פאר החינוך החרדי , שמשתלבת כל כך יפה בשיעורי יוגה לילדים , ואת הרוכלות בתמציות טיבעיות שנראות כאילו יצאו עכשיו להפסקה ממרתון מדיטציות בבודהא הול.

אז אני הולך ונהנה ומקלל בקול רם את הפנאטים המדובללים ואת הקנאים מגלגלי העיניים ממאה שערים , שחיים בפרימטיביות שטופת מוח וחושבים שכל דבר הוא "מזימה ציונית", וכל מה שאין עליו חותמת בד"ץ הוא טומאה וכפירה ואז אני כל כך שמח בחלקי עד שאני ממהר להתגנב בלילה למאה שערים, כדי לבצע את ספירת העומר אצל אנשים שיש להם מושג בזה.

כן ככה ספרנו את העומר אתמול.

נכון שאני ממש צבוע?

ברגעים כאלו , אני נושף בחוסר אונים ומייחל שהמשיך כבר יעשה טובה ויגיע. בכל אופן , מה שהרב ברנר אמר לגבי ספירת העומר זה כזה דבר.

הוא התייחס לשתי נקודת , אחת זה "ממחרת השבת" כלומר הספירה מתחילה מהפסגה הרוחנית של הגאולה ויציאת מצריים והדבר השני הוא "העומר" עצמו שהוא מאכל בהמה. אז אנחנו מתעסקים כאן "בבהמיות" , כשאנו עומדים מול כוחו העצום של האל שהוציא את בני ישראל מהשיעבוד החומרי והרוחני הכי גדול.

כך שהמסקנה הסופית מספירת העומר היא שלא משנה באיזו תת רמה אנחנו מצויים ,עדיין אנחנו יכולים להגאל.

אנחנו והאמריקאים.

יאללה, מועדים לשמחה.

5 מחשבות על “משיח באמריקה

  1. יצא לי להתפלל שם לא מזמן
    כאבו לי האוזניים כאילו יצאתי ממסיבה,אבל תפילה כזאת שווה הכל
    מי שרוצה להתפלל כמו שהנשמה שלו צריכה ולא להרגיש מוזר או חריג,עם מחיאות כפיים ווקול רם וצעקות,
    זה רק במקומות כאלה.

    • קרה לי לא מזמן כשהתפללתי אצל מיזרוחניקים בקבלת שבת והגעתי לפסוק "אור זרוע לצדיק".
      מיד נתמלאתי עצב וגעגועים נוראים לאותו אור אבוד וניסתר שנשאר חבוי וקבור ושמור לצדיקים והתחלתי פשוט לבכות ולהתייפח ואז תפסתי את עצמי.

      מה אני מתחיל לבכות אצל מיזרוחניקים בבית הכנסת , הם יחשבו שמשהו קרה לי.
      פחחחח

      • אשכרה אחי
        אבדנו את הקשר עם הטבע הפנימי והחיצוני
        שכחנו איך מתפללים,איך בוכים איך מרגישים
        איך להיות בני אדם אמיתיים.
        אנשים הולכים לסדנאות כדי להגיע לטוטאליות וכדי לצעוק
        מה שכל ברסלבר אמיתי נולד עושה בהכי פשטות.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s