בישראל הסמויה מהעין

חודש טוב.

מי יתן ונזכה לגאולה.

כל כך הרבה דברים מתרחשים בישראל הסמויה מהעין,הרחק מתחת למכ"ם התיקשורתי- בלוגיסטי-אקטיביסטי. קחו לדוגמא את עובדיה. עובדיה הוא תימני זקן למדי שלפני יותר מעשור גילו אצלו סרטן. באיזה שלב אמר לו הרופא "יש לך שבועיים".

נערות נכנסות אל עזרת הנשים במירון

מה עשה עובדיה, הלך למירון ובכה אצל הציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי. הוא נדר שכל זמן שהוא חי ,הוא לא יצא ממירון ויאכיל את האנשים שמגיעים אל הצדיק. עברו שבועיים , עברו חודשיים , עברו שנתיים ועשר שנים. עובדיה עוד כאן , מבשל , מטגן ומחלק מזון.

אין דבר שמעצבן יותר את הרשויות מתופעות כאלו ולכן הם רודפים אותו, המועצה המקומית, המועצה הדתית , רשות הטבע והגנים , משרד הבריאות , משרד הדתות , כולם כולם נגד עובדיה ותבשיליו. אני זוכר שבמשך שנים הוא החזיק אוהל "חדר אוכל" מול שירותי הנשים באחוזת הקבר של הרשב"י , אבל בשנה שעברה געירשו אותו משם , והוא עבר לשער המושב מירון , שם הוקים אוהל ענקי בל"ג בעומר האחרון.

גם שם הרשויות לא הסכימו שישאר , לכן הוא הפך לנייד. באוטו גלידה ישן וכחול הוא מיקם את המטבח שלו , כדי שיוכל להמלט ברגע שיתקרבו השוטרים והפקחים. כך הוא מתקיף מהמארב , מעמיס אורז ושקשוקה לתוך קערות חד פעמיות וחוזר אל תוך הערפל ההררי.

פגשתי אותו ביום שישי האחרון ,במיקום זמני מאוד ברחבת החניה של ישיבת בני עקיבא במירון. הוא העמיס לי בצלחת אורז צהוב ותפוחי אדמה עם רוטב דגים. (דגים ממש אני אוכל רק בשבת וגם זה רק בכמות שתאפשר תיקון הניצוצות) .

כשלחשתי לזה שישב לידי "וואי רומח הדרקון", התממש לידי עובדיה ואמר "חריף לך? קח קוקה קולה, תעביר את הטעם."

קוקה קולה? say no more.

וכך הוא ממשיך 365 ימים בשנה, שבעה ימים בשבוע. מאכיל את העניים ואת העשירים , את הצעירים ואת הזקנים, נשים וגברים ולא מבקש מאף אחד תעודת מסכן. מבליח כל פעם עם שקשוקה או מרק עגבניות , מלווה בלחמניות טריות , סודה או קולה פנטה.

כזהו עובדיה, אנטיתזה לישראל הבכיינית והמקטרת , אנטיתזה לאקטיביזם הצווחני של ה"מגיע לי" ו"מגיע לנו". אנטיתזה לביורוקרטיה הממסדית העצלה והיהירה ולכןו הוא כאן , בישראל הבלתי נראית , בישראל של הצדיק.