עולם התוהו


היום לראשונה בחיי אמרתי למישהו שאני חוזר בתשובה.

כאילו מה יכולתי להגיד לו? שאני מחופש?

אבל זה היה קשה , כי אני שונא את הביטוי חוזר בתשובה ושונא את תנועת החזרה בתשובה ואני אגיד יותר מזה ,

אני לא חוזר בתשובה . נקודה.

בסדר, מצבי התיאולוגי הינו מורכב , אבל בהחלט לא בעייתי ואני כבר מגיל 17 מסתדר עם מצב תיאולוגי לא פשוט ולא סטנדרטי וזה בסדר גמור.

עכשיו חזרתי ממיקווה קרה עם מקלחת קרה ואני אגיד לכם את האמת , זה לא נעים. זה קרה חמישים פעם בזמן האחרון וגם אחרי חמישים פעם זה רחוק מלהיות נעים.

מצד שני , הייתי לא מזמן אצל דיוויה ותרגלנו ויפאסנה אקטיבית וזה היה הרבה פחות נעים ואני בספק רב אם זה היה מועיל באותה רמה, למרות שאני האחרון שיזלזל במדיטציה. איפה הייתי בלעדיה? 

כשאני הולך למקווה ואומר "תיקון הכללי" , אני מכניס את עצמי לעולמו של הצדיק , אני עושה התקשרות ובתורת ברסלב ההתקשרות לצדיק היא העניין החשוב ביותר.

אנשים לא יודעים את זה. הם חושבים שברסלב , זה כמו קרליבך , להכניס קצת שמחה לתוך חיי הדוס המשמימים , האמת שאין שום קשר. בגלל זה אני אומר הרבה פעמים , שאפשר להיות רפורמי ואפשר להיות אפילו גוי ובלבד שמקושרים לצדיק.

"אבל מה זאת אומרת?" קופצים כל אלו שלא קראו את כשהנעל מתאימה , "מה עם כל המשניות שלמדנו ? מה עם הקריאה בתורה , התפילין , החזנות בימי שני וחמישי והבגרות המורחבת בדינים? מה זה לא שווה כלום? זה כמו הרפורמי והגוי שהולכים למשחק בייסבול בשבת ואוכלים נקניקייה של חזיר?"

אז זה בדיוק העניין. ההתקשרות לצדיק היא העניין העיקרי והיא מעל הכל ….

אויש , זה נשמע כל כךך מסיונרי .

אף על פי כן , ה מה שכתוב בליקוטי הלכות הלכות שלוחין, אני אגיד את זה במילים שלי.

מי שמקושר לצדיק , מקבל את מה שהוא מרוויח והצדיק מתקן את מה שהוא לא הרוויח בשלמות ואז נותן לו.

מי שרק לא מתנגד לצדיק , לא מקבל כלום , אבל מה שהוא הרוויח , נשמר לו אי שם , למקרה שפעם יתקשר לצדיק, אבל מי שחולק על הצדיק , שום דבר שהוא עושה לא מועיל לו ואת הכל יצטרך לתקן מהתחלה ולא משנה אם הוא מסתובב עם קהתי בכיס והוא מארגן מנחה במכללת לחשבונאות ותוקע בשופר במוסד למפגרים או עושה כל דבר בסגנון הזה , שנחשב בעולם הדתי למעלה גדולה.

בברסלב זה לא נחשב לכלום, בלי ההתקשרות.

עכשיו נניח שיגידו לי "טוב , אז הגויים זה בדיעבד".

אז לא.

זה לכתחילה. הגוי הולך לבייסבול ,מותר לו. אוכל את הנקניק חזיר , גם מותר לו.

אם הוא מקושר לצדיק , אם הוא עושה התבודדות והתקשרות ולומד את תורת ברסלב ומכניס אותה לחיים שלו , אז גם הבייסבול שלו וגם החזיר הם לשם שמיים. זה נשמע מופרך , אבל זו ברסלב , היא לא דבר בנאלי.

ישנן כל מיני תיאוריות בסגנון "גוי כזה , הוא בטח ירצה להתגייר" , אבל אני לא מבין בזה ולא חושב שזה מחוייב המציאות. העיקר ההתקשרות לצדיק.

טוב , עולם התוהו , אני מת מעייפות אז כמה מילים.

אף פעם לא הייתי אתאיסט , לחיות בלי אלוהות נראה לי מטורף. לא משנה איזו אלוהות , החלפתי כמה וכמה אבל הקונספציה הזו שהכל חומרי וכשאדם מת אז זהו , הוא מתפורר לאטומים , נראית לי מאוד שיטחית ויותר מדי אופטימית.

מה שרבי נחמן מסביר , זה שהמוות הוא כמו בספר יוביק של פיליפ ק. דיק (זיכרון גורלי , בלייד ראנר וכו').

אתה מת ואתה לא יודע את זה. היה על זה סרט מעצבן ברוס ויליס "החוש השישי". מצחיק , אבל יוביק הכי התקרב , ממש רוח הקודש.

אתה מסתובב בעולם , ואתה לא מבין מה קורה ומה ההגיון כי אתה בטוח שאתה חי ובפועל אתה מת , אתה רוח הרפאים , אבל אתה לא יכול לתפוס את זה. אנשים מבלים ככה מאות שנים , זה סיוט.

לעומת זאת מי שמקושר לצדיק , לא נמצא שם בכלל. ברגע שהוא נפטר , הוא רואה מולו ישר את האור ויכול פשוט לעוף אליו.

טוב,

אני רק רוצה להצהיר שאני לא בברסלב בגלל הסיפורים של אחרי המוות. החיים מספיקים ובינתיים הם האלטרנטיבה היחידה.

 

7 מחשבות על “עולם התוהו

  1. אני מבקרת באתר שלך לא מעט. כיון שאני מנויה. וקוראת בעיון.

    התקשרות לצדיק זה גם להקשיב לצדיק? להיות בטל להכל? אני מכירה גברים שהצדיק אמר למי להנשא והם סובלים כל החיים. יצא להם מהקשר ילדים נחמדים. ואישה גיהנום . אבל זוהי התקשרות לצדיק. הצדיק מקשר אותך לקב"ה ובדרך כלל אתה הופך לשומר על קלה וחמורה כצדיק. עד כמה תרחיק בחיים שאתה מגדיר לעצמך ולא התורה וההלכה ותחשב ראוי להכנס לגן עדן ללא תיקונים? ואם הצדיק ידרוש ממני כיסוי ראש? האם אחשב מקושרת אליו גם אם לא אצייית לדרישותיו? האם יש מקום לאדם הקטן ולדעותיו או שרק ההלכה תנצח?

    • ג'ון כרגיל תופס את העניין בצורה הרבה יותר מדוייקת ממני.
      הדיון בנושא ההילכתי הוא מלכודת , שהדתיים טומנים לך , כי בזה הם מומחים והדיון ההלכתי מאפשר להם לשלוט בשיח ולהתעלם מהעניין העיקרי , שחסר להם באופן מהותי.

      את יכולה למצוא מישהי בסגנון אליס שלווי או טובה הרטמן , שתסביר לך למה לפי ההלכה מותר לך ללכת גלויית ראש ולמה מותר לך לשיר בפני גברים ולהתלבש איך שמתחשק לך. זה לגמרי לגיטימי, אבל זה באמת בשוליים, של השוליים.

      השאלה איפה הלב שלך נמצא , איפה השאיפות שלך.
      הדתיים המציאו לעצמם הלכה , כדי שיוכלו להגיד "אני בסדר" ולעשות מה שהם רוצים. השאלה מה את רוצה , לעשות , איך את רוצה להתהוות.

      האם את רוצה לעבוד את השם , האם את רוצה להתדבק באלוהות תוך הרמוניה עם כל ההיבטים של האישיות שלך , או שאת רוצה להיות עוד תוצר בורגני של תרבות הצריכה , מקושט בחותמת "כשר".

  2. את לא ממש הבנת את דרול, מן הסתם דרול יענה לך תשובה מפורטת יותר ממני אבל לפי הבנתי : ההולך אחר הלב אינו זקוק להוראות אלא רק לאור הפנס מידי פעם ועל כן, אני חושב, דרול לא חוזר בתשובה קלאסי כי The guru is in you.
    ההצמדות לצדיק או כל דבר של הלב הוא משהו אחר הוא בהקטי בשפת היוגה, דבקות בעברית – הליכה עם הלב על כנפי הלב, לתת ללב להנחות להיות מ"אני" ל-"אין" בריקות מבורכת. אין בה מן הגשמי אך יש בה מן הפתחות לשכינה – לרוח הצדיק המהווה צינור לעולמות עליונים ולקיום בכלל.

    יתקן ויבאר אדון דרול.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s