ינעל אבוק report


G

הבטחתי לעצמי ולקיום , להדיר את הבלוג מנושא המיזרוחניקים לתקופה משמעותית. לא לצורך זה התכנסנו כאן.

האש הגדולה שהוצתה לפני מאתיים שנה ביערות הקרים של אוקראינה , מתפשטת בשדות עשירים ודשנים הרבה יותר מאשר המדשאות של בר אילן ,או מסלולי החצץ של הגוש .

חובתינו להיות במקום בו הנדרשים , לסלול את דרכם של העזים והטובים אל תורת הצדיק. לצורך העניין , אותי מעניינים בוגרי פונה , אנשי הבוהיזם והזן בודהיזם , חובבי מרטין והקלאש. בני עקיבא לא מעניינת אותי. יש אחרים שיתעסקו איתה. תודה.

אכן הבטחתי לעצמי , אבל נגזר עלי להפר את הבטחתי כיוון שהספר "אומן – המסע הישראלי אל רבי נחמן מברסלב" שכתב משה ויינשטוק , התגלגל לידי השבת והרגשתי שמדובר בהשגחה פרטית ושעלי לקרוא אותו ולכתוב עליו ביקורת , מוקדם ככל האפשר.

לפני אתחיל עם הספר , אצטט את "אחת שיודעת" בפינאלה לפרק הרביעי החמישית שנוגע בדיוק לספרים.

יש סיפורים שמסתיימים בתפנית לקראת הסוף ויש סיפורים שהם רק פתח לסיפור חדש ויש סיפורים בסופם מקבלת הנערה את הנסיך , אבל הסיפור הזה לא הסתיים , הוא רק פתח לפרק חדש.

ובכן, וינשטוק הוא ,לפי טענתו, מזרוחניק והספר שלו הוצא על ידי ידיעות ספרים , ושתי עובדות אלו כבר מספיקות לאנשים ברי דעת להבין באיזה סוג של ספרות מדובר. אני לא אכנס כרגע לסטיגמות , מה גם שהן ברורות לכל ואנסה לתאר את הספר לטובת אלו שלא מתכוונים לקרוא.

הספר מנסה לתאר את תופעת העליה לרגל לאומן בראש השנה של הישראלים , על כל צורותיהם והוא עושה זאת בשני מימדים.

במימד הזמן , הוא מתאר את תהליך המסע , כלומר איך אנשים מגיעים להחלטה , מה קורה בנסיעה , מה קורה כשמגיעים , ונמצאים וחוזרים לארץ. המימד השני הוא המימד האנושי , כלומר , וינשטוק מנסה להציג את ראש השנה באומן מכמה פרספקטיבות , של חסידי ברסלב ותיקים , של חוזרים בתשובה , של עארסים , של דתיים לאומיים ושל חילוניים.

הספר כתוב בסגנון מחקרי כבד ומתיש ומלא בקישורים ובביליוגרפיות של אנשים בסגנונו של וינשטוק כמו גראב ומארק . ההפניות הרבות מלמדות הרבה פחות ,ממה שהן מעמיסות על הקורא .

לצורך הכנת הספר , השתמש וינשטוק בשירותיה של ספריה אוניברסיטאית כלשהי , ממנה שאב את עשרות מקורותיו , וחוץ מזה הוא גם ראיין מספר רב של עולים לרגל , שדיווחו לא על מה שעבר עליהם באומן , ברוחניות ובגשמיות.

הרושם הראשון שסיפרו של וינשטוק עורר אצלי הוא שוינשטוק כתב את הספר לבני מינו , זאת אומרת לדתיים לאומיים , אנשי מדעי החברה , קוראי "ידיעות אחרונות" וצופי פריים טיים בערוץ 2. הערב רב הפטפטני של המקורות שחזר על עצמו , לא היה דרוש כלל לעצם התיעוד , אלא הוסף לדעתי , כדי לשוות לספר הילת שווא של מחקר עמוק ורציני , ולהעניק לקוראיו את ההרגשה שהם אינטלקטואלים מבריקים וכבדי ראש , בעוד הם קוראים ראיונות אישיים חושפניים , שמקומם היה מכירם גם במוסף "7 ימים".

מה שצרם לי , כמדען , היה ההתיחסות העלובה והשיטחית לעובדות הנוגעות להקמתו של מפעל העליה לרגל ושל מוסדותיו. וינשטוק כמובן התייחס לכך כששוחח עם מרואייניו המקריים וכצפוי הם לא ידעו הרבה יותר ממנו. אני מתקשה להבין מדוע לא עשה המחבר צעד כל כך פשוט כמו לפנות אל אחד מרבני ברסלב המובהקים , כדי לקבל ממנו מידע מוסמך , על ההתנהלות הטכנית של ה"קיבוץ באומן". אמנם זה נראה עניין פעוט שאינו העניין העיקרי בספר , אבל עצם העובדה שוינשטוק זלזל בו כל כך , מטילה על הספר צל משמעותי.

מצד שני , קורץ וינשטוק לחבריו מדעני החברה החילוניים ולספונסרים שלהם , בכך שהוא מנסה להסביר את המתרחש באומן במונחים שלהם ומנסה לתאר את המתרחש בראש השנה , כמין התכנסות שיש לקיומה ולהתרחשותה סיבות חברתיות סוציאליות כאלו ואחרות. כחוקר בוודאי זכותו להעלות תיאוריות לקיומה של התופעה , אלא שוינשטוק מעלה רק את התיאוריה , הוא שוכח לחלוטין שלרב עולי הרגל , ישנה דעה אחרת לגמרי בעניין. את הדעה שלהם הוא מעלים וכמעט מחריש ברעש המקורות האקדמיים שלו המוטחים בגג הספר.

זאת אומרת , וינשטוק מתאמץ קשות כדי למצוא דרך לתאר את אומן בצורה שתהלום את האקדמיה החילונית ואת אמצעי התיקשורת הכלליים , ומתעצל לגמרי מלחקור את השורשים הניהוליים והפיזיים של "הקיבוץ" , שהם בהחלט רלוונטיים וגם ניתנים בקלות לחקירה אקדמית. אני מודה ותוודה ששאלתי את עצמי , מה אני הייתי אומר אילו הייתי מרואיין לספר.

בוודאי שראיון איתי היה חורג מהותית מכל מה שהצליח וינשטוק למצוא ואני גם חושש שראיון כזה היה הופך חלק ממסקנותיו של וינשטוק על פיהן. בואו נעשה איזשהו ניסיון בראיון ורטואלי באיך עבר עלי ראש השנה באומן.

ראש השנה באומן עבר עלי בשנאה ובבוז , במיוחד אחרי שהחלטתי לשתוק במשך היום הראשון. מצאתי פגמים בכל אחד , כולל בחסידי השול שבדרך כלל חביבים אלי מאוד וברבנים צדיקים , שאין ספק שצריך לבלות את החיים בלנשק את נעליהם. הצדיק ריחם עלי ונתן לי כוח לסתום את הפה ולא לריב עם אף אחד , אבל בפנים הרגשתי מנוצל ונעלב. ידעתי שהצדיק היה צריך לאפשר לי לבלות את החג בתנאים טובים יותר.

מה שהציל אותי היה השיעור של הרב ברנר בשבת בצהרים. בזכותו ניכנסתי להתקפה של בכי והיסטריה שנמשכה כמה שעות ואז נרדמתי והתעוררתי אל תוך השבוע הראשון של השנה כשאני מפויייס , רענן ומאושר. אפילו הסתדרתי מצויין עם העארסים באוטובוס.

כן זה באמת היה מכה את התיאוריות של וינשטוק מנה אחת אפיים , אבל לכו תדעו אם הוא היה מכניס את זה לספר.

בקיצור , מה אני  אגיד לכם,

אם מישהו רוצה להסתכל על ברסלב בעיניים שיטחיות ובורות . עם הוא רוצה לשפוט את תורת ברסלב מתוך סלון בורגני בפתח תקווה לקול הפרסומות של ערוץ 2 והגיחוכים הדביליים של צביקה הדר , אזי הספר "אומן" של וינשטוק , מצוין בשבילו. הוא יקבל את הרושם המוטעה שהוא קרא ספר מחקרי רציני שניגש לתופעה מכל הזוויות , תוך שימת לב לעובדות ומתן מגוון סביר של פירושים והסברים.

מי שמעדיף את האמת , יזכור שוינשטוק בספרו , מודה שהוא לא הצליח באמת להבין את התופעה ואז ילך ויזמין כרטיס לקייב ויגיע לאומן. לא בראש השנה דווקא. בראש השנה באמת שמבולגן , אבל עכשיו תענוג.

הצדיק שם , האמת שם.

הכרטיס עולה הרבה יותר מהספר של וינשטוק , אבל גם רולס רויס עולה יותר.

אז מה?

שבוע טוב.

11 מחשבות על “ינעל אבוק report

  1. דווקא ספר מעולה!
    אני יודע על כמה אנשים שנסעו לאומן אחרי קריאת הספר
    וגם על כמה שלא יסעו, אבל אמרו שהבינו הרבה יותר.
    אתה צודק שהוא לא פונה לאנשים כמוך,
    אבל גם לצופי ערוץ 2 (4 מליון ישראלים)
    כדאי להסביר על אומן

    • קטונתי מלהבין איך אני יכול להציג עמדה שאינה עמדתי.
      אם יש לך או לאי מי עמדה אחרת , אתם מוזמנים להציגה כאן .
      אני לא מאמין בצנזורה.

        • אני חושב שמשה וינשטוק הוא אדם טוב מוכשר.
          הייתי מתגאה אם הוא או דומיו , היו נמנים בין חברי.

          אין לי גם מחנה שידוע לי עליו ודעתי על אומן , בשונה מדעתי על ספרו של וינשטוק , היא דעה אינטימית שאני לא סבור שגיליתי אותה למישהו פרט לאישתי.

          מה שכן , הייתי מציע לך לעשות תרגיל מחשבתי קטן ולשאול את עצמך מה היה קורה אילו למשימתו של וינשטוק , הייתה נשלחת פרופסורית חילונית לאנתרופולוגיה.

          איזה ספר היה נכתב ואילו מסקנות היו נגזרות ממנו?

          • אני קראתי את הספר,
            בניגוד אליך, דווקא נהניתי מאד.
            לפני הקריאה, תיעבתי את אומן- נראה לי הזוי, מגעיל ומטורף.
            ועכשיו אני חושבת שאני קצת מבינה
            ואפילו יכולה לסמפט.
            כמי שבעברה עסקה בתחומים אחרים של מחקר סוציולוגי,
            דומני שהספר הוא טוב ומיצג
            ופרופסורית חילונית, אם היא רצינית
            הייתה מציגה תוצאה דומה, עם ניואנסים אחרים (אם היו משתפים אותה באותה מידה)
            בברכה
            נעמה

            • ההבדל הקטן בינינו , הוא שאת לא היית באומן ואילו אני כבר ביקרתי בה שבע פעמים , כולל פעמיים בראש השנה , לכן סביר מאוד שהפרספקטיבה שלנו לגבי הספר הזה תהיה שונה.

  2. An impressive share, I just given this onto a colleague who was doing a little analysis on this. And he in fact bought me breakfast because I found it for him.. smile. So let me reword that: Thnx for the treat! But yeah Thnkx for spending the time to discuss this, I feel strongly about it and love reading more on this topic. If possible, as you become expertise, would you mind updating your blog with more details? It is highly helpful for me. Big thumb up for this blog post!

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s