בכל זאת נשאר משהו


לפני הרבה שנים , כשהייתי באשראם של אושו בפונה , הגעתי לפגישה עם טיוהאר כשאני מפוצץ בעצבים.

הסיפור היה שהעיפו אותי מטקס בהיכל בודהא , כי הגעתי עם מכנסיים אדומים במקום עם גלימה אדומה. ממש רתחתי עליהם.

אז טיוהאר אמר לי דבר מדהים . הוא אמר לי "אתה נפגעת? נאבד לך משהו? אל תתרגש. את הכל תצטרך לאבד. על הכל תצטרך לוותר , אז מה אכפת לך?"

המשפט הזה ליווה אותי שנים ועזר לי מאוד. בסיטואציות דומות הייתי אומר לעצמי ,"אז תוותר על הכל" ובאמת הייתי מצליח להמשיך הלאה.
כל זה עבד עד שהגעתי לברסלב. בברסלב העולם התהפך וגם הסיפור הזה התהפך , כי זה כבר לא היה רק פיתוח של וותרנות , אלא נידרשו הישגים והייתה עם זה בעיה.
הייתי קצת מבולבל עד ששמעתי את ההרצאה המפורסמת של הרב לוי יצחק בנדר על "מעט המחזיק את המרובה".
הוא אמר כזה דבר.
"עיקר ההשראה והחלק שנשאר מהאדם אחרי הסתלקותו , זה דיבורים של יראת שמיים שמכניס לחברו."
אז , אחרי הכל.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s