בין יוסף הצדיק לצדיק הדור – חלק ב' ואחרון


תקציר הפרק הקודם:

גיבורנו יוצר למסע הרפתקאות ומביס כנופיות של טרמפיסטים מעצבנים בדרכים המסוכנות בין רמת גן לשכם , וגם נחלץ ללא פגע ממארב של מפלצות ערביות בתוך סמטאות העיר. במבצע נועז הוא מצליח לצלם את עולות הרגל מתפללות .

המשך:

חלל הקבר החל להתרוקן ממתפללות ואני התחלתי לעלות בחזרה לכיוון הכניסה , ליד שולחן הכיבוד המרוקן , ראיתי את שני הצללים של הרב עופר ארז שליט"א מגחכים.

"אבל הרב אמור להגיע הנה רק מחר" פניתי אליהם בטרוניה . הם המשיכו לגחך.

עליתי חיש קל במדרגות כשפגשתי את אישתי כולה זוהרת וקורנת.

"תסתכל מאחוריך" היא התמוגגה "הרב כאן. לך אליו!"

"מה אני אגיד לו?" תהיתי ביאוש .

"מה זה משנה מה תגיד לו." היא ענתה "קדימה לך."

הסתובבתי ואכן הוא היה שם הרב עופר ארז שליט"א

כשלידו תור של שלוש מתנחלות קטנות שביקשו ברכה.

מיד העצמות שלי הפכו לפודינג , איך אעז ככה לעמוד מול צדיק הדור? מצד שני האשה דורשת והאישה ניצחה. היה לי יתרון משמעותי על הילדות , אותן הצדיק לא רואה ואותי בינתיים כן , אז השתחלתי בין הנערות והתיצבתי מולו.

נדמה לי שראיתי רמז להקלה אצל הרב כשהוא ראה מולו מישהו שניתן להסתכל עליו.

"כבוד הרב!" קראתי "כמה נחמד שבאת."

איזה פאדיחות , מיד נסוגתי ורצתי למטה אל הקבר שם הצלחתי להדחק עד למצבה עצמה , וסיימתי להגיד את התיקון הכללי כחצי דקה אחרי שהרמקולים הודיעו לנו להתפנות.

מיד נזכרתי שאני צריך לטפל באוטובוס ורצתי להתעדכן עם הנהג כשממש ליד האוטובוס פגשתי את צדיק הדור ואת שני הצללים דנים בלחישות באיזו בעיה אפלה.

"הכל בסדר?" ניסיתי לא לחייך והצלחתי לעמוד לכל הפחות , אחרי הכל יש הרבה מאוד שם למטה אצל יוסף.

"העניין הוא שהביא אותנו הנה ג'יפ של מג"ב" הסביר אחד מהצללים ," אבל עכשיו אנחנו רואים שהוא נסע ואנחנו צריכים להגיע למניין הנץ בקרית ספר"

עמדתי המום כשהרב הסתובב אלי ואמר "הרכב שלנו באיתמר".

"אה , כבוד הרב," אמרתי בלי לשכוח להודות לאל על שסינג'רו אותי לאסוף כסף באוטובוס הזה "עד איתמר זה לא בעיה , בואו סעו באוטובוס שלנו."

"לאן האוטובוס הזה מגיע?" שאל אותי הרב ברוך .

"לרמת גן." עניתי.

"מה?" הוא שאל בפליאה "אוטובוס מרמת גן ליוסף הצדיק? ברוך שהגיענו לזמן הזה!" או משהו כזה. בכל אופן כבר לא היה לי מקום להכיל את האושר. שתקתי והראיתי לרב ולצלליו היכן יוכלו לשבת.

יושבי האוטובוס שרובם היו חרדלים ויושבי השוליים של בני ברק , הביטו בתימהון בשלושת הדמויות השחורות שנראה כאילו יצאו מלוע הכבשן של מאה שערים. עד מהרה התחילו הנוסעים ובעיקר הנוסעות להתלחש "איפה הוא?" , "אפשר לקבל ממנו ברכה?" , "הוא כמו ארז משה דורון? (לא ולא!)"

לי הייתה בסך הכל שאלה אחת לשאול, בקשר להארת הנשמה, וקיבלתי עליה תשובה ללקק את האצבעות. אחר כך הלכתי לי להנות על גלי ההצלחה ליד אשתי שלא הפסיקה לשאול "איך העלית אותו על האוטובוס שלנו?"

טוב , הביתה בשמחה רבה , בלי לשכוח שניתן לצפות עכשיו בשיעור נדיר לנשים שנתן הרב עופר ארז שליט"א אצלנו בבית.


תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s