קשה באימון , מיותר בקרב


לרגל הבכורה המתקרבת של הסרט האחרון של הארי פוטר , אני מצרף את הביקורת שלי על החלק הקודם:

''

אז הערב יצאתי לבכורת חצות של הסרט "הארי פוטר ואוצרות המוות" יחד עם עוד חמש מאות מעריצים נלהבים , כולם , אני מקווה צעירים הרבה יותר ממני.

נתחיל חצי יום קודם.

הלכתי להחליף צמיגים באוטו במוסך בבית שמש וראיתי שם חסיד ברסלב. הוא היה בן שישים בערך והיו לו עיניים שקופות , ממש שקופות. כזה דבר עוד לא ראיתי וראיתי הרבה . מה זה עיניים שקופות ? לא כמו עיניים ילד , לא כמו עיניים של תינוק . עיניים של עובר לא ראיתי , אבל אולי.

הבנאדם לא ראה שום דבר , לא יראה שום דבר . הוא נולד היום בבוקר וימות היום בלילה ויוולד מחדש טהור וצח מחר בבוקר ובכל זאת הוא בן שישים והוא בא לתקן פנצ'ר באיזה מקום בבית שמש.

דיברתי איתו מילה וחצי וזה הספיק לחרפן אותי לחצי יום והמילה וחצי האלו אישרו לי את מה שידעתי כשראיתי את העיניים שלו. הבנאדם הגיע. כל הזכויות שמורות.

נחזור לסרט.

הספר "הארי פוטר ואוצרות המוות" הוא ספר גאוני , הוא יצירת מופת , הוא נכס צאן ברזל . קראתי אותו חמש פעמים ואני מקווה לקרוא שוב. הסרט לעומתו הביא לי את המחשבה של "בסרט הזה כבר היינו."

עוד פיצוצים , עוד זכרונות בשחור לבן מהעבר , עוד חיוכים מבחילים של אמברידג' ומבטים רדופים של פוטר ועוד פרצופים שלימזליים של רון מול הרמיוני.

היה שם קטע אחד מעניין , כמעט אירוטי של הארי והרמיוני כשהקמע הראשון של וולדרמוט נפתח , אבל חוץ מזה, תיראו את סרט מספר 6 ותתקשו להבחין בהבדלים. (זה לא ספוילר – אני בטוח שכככככולם יודעים בדיוק על מה אני מדבר).

בקיצור , זוכרים מהצבא את כל התרגילים האלו שידעתם שלא היו ולא יהיו באף מלחמה. את ההרגשה הזו שאתם עובדים על עצמכם, ביחד עם מערכת שמנסה לשכנע אתכם שאתם עושים דבר חשוב ונכון בעוןד כל העולם יודע שמדובר בביזבוז זמן.

זה הסרט הזה,

היו חייבים לעשות אותו וכולם חייבים לראות אותו , אבל למעשה אין בו שום דבר חדש חוץ מלחזור על איזו נוסחה הוליוודית נדושה.

אז כשקמתי ממקומי בסוף הסרט , נאלצתי להישיר מבטי אל חיי ולשאול "איפה אני ואיפה האיש מבית שמש?"

או באופן יותר מדוייק "הנה אני כבר בן ארבעים ובשם אלוהים , אני עדיין רץ לבכורות האלו כמו שעשיתי בכיתה יא' . לא כדאי שאני יעשה משהו עם החיים שלי?"

כאילו דא?

התחתנתי עם האישה שרציתי להתחתן איתה (היו כמה שרציתי להתחתן איתן , אבל היא באמת הכי מוצלחת).

אני נשוי באושר עשר שנים , יש לי ילדים מקסימים וקריירה מפוארת והנה אני באמצע הלילה יושב עם מיטב הנוער וצופה בסוכריות מקפצות תוצרת האחים וויזלי ובדובי ובקריצ'ר מתקוטטים.

יאללה , תלכו , לא תלכו , מה זה משנה?

הסרט הזה ישבור כמה קופות , וינחת הישר באינטרנט.

לילה טוב חברים.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s