איפה הייתם בלי לובביץ'?


נפתח בבדיחה מגעילה , שלא קשורה בכלל לעניין.

אחרי המהפכה הקומוניסטית , נפל יהודי אחד לזרועות המשטרה החשאית הסובייטית.

הם כמנהגם התחילו לשאול אותו איפה היית פה ואיפה היית שם, איפה היית ב1917 ואיפה ב1905 ואיפה בזמן הפוגרומים ואיפה כשרצחו את הצאר ואיפה ואיפה , בסוף נמאס לו והוא שאל אותם "איפה הייתם כולכם ב1885 , בזמן החולירע הגדולה ברוסיה?"

בקיצור , מרכז "שמיים" הוא המוצב המרכזי של חסידות ברסלב במרכז תל אביב (בלי ליטול שמץ של תהילה ממרכזים אחרים) , מנהל אותו יהודי מקסים בשם רוני אילון , שכבר נדרשנו לו פעם בבלוג זה, אם כי השד יודע למה , והוא מארח הרצאות והופעות וקורסים ועוד כל מיני דברים שאם תירצו לדעת , תיכנסו לאתר שלהם ותיראו.

הערב אירחו שם את בכיר חסידי ברסלב בציבור הישראלי , הלא הוא הזמר/השחקן/הקולנוען/התמלילן שולי רנד בשירים , בעיקר מתוך אלבומו "נקודה טובה".

את הערב הנחה הרב עופר גיסין, מהמחזירים בתשובה הבולטים בתל אביב שכידוע הוא מורם ורבם של מאיר בנאי, אביתר בנאי , רמי פורטיס וכן הלאה , ואולי יום יבוא שהוא יחזיר בתשובה את יהודה פוליקר אחרי שיפסיק להיות הומו.

http://cafe.themarker.com/image/1729278/

הרב גיסין הוא יהודי מתוק ויקר ויותר מזה הוא גם גדול בתורה וצדיק , וכיוון ששולי רנד איחר , הוא היה צריך לדבר ולדבר , קצת על מרכז שמיים והרבה  על חודש אלול ועל כל הסליחות והרחמים. בערך כששולי הצליח להגיע הוא סיים לספר את המעשיה של "בעל התניא" (מייסד חסידות חב"ד) והחסיד  שהתעשר. הוא עשה את זה בצורה כל כך עילגת ומקרטעת וכמובן לא ציין שבמדובר היה באדמו"ר חב"דניק , אבל אני יכול להגיד לטובתו שבגלל שהוא רבם של הזמרים והאמנים , הוא רגיל לקהל מטומטם לגמריי.

אחר כך הגיע שולי , שנראה ממש כמו בחיים , כלומר כמו בסרט אושפיזין שהתחיל בביצוע מרטיט של הניגון החב"די "אבינו מלכנו". זאת לא הייתה הפעם האחרונה בערב ששאלתי את עצמי "איפה הייתם בלי לובביץ'?"

ההופעה התחילה והמשיכה כשבין השירים שולי ועופר מעלים זכרונות נוסטאלגיים ממאיר אריאל ומתבדחים על מכונת העשן , נושאים משמימים שמשום מה סחטו מהקהל החילוני ברובו, רעמי צחוק בלתי מובנים , לפחות לי.

שולי רנד יודע לשיר , והוא הופיע במרכז "שמיים" עם נגנים מהוקצעים ומוכשרים. מי שאהב את השירים שלו , נהנה מאוד. אני לא ממש נמנה על מעריצי הז'אנר , ואני מודה שאף פעם לא השתגעתי אחרי מאיר אריאל, אבל איזו זכות דיבור יש כאן למי שחושב שריקוד הבטיחות הוא השיר הטוב ביותר בהיסטוריה?

בכל אופן , ככל שההופעה התמשכה , וככל שהקהל הוסיף והתלהב , כך גדל בי הגעגוע לשירים הפשוטים והמתוקים של חסידות ברסלב. לתמימות , לשימחה של "ניגון אומן" ושל "אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו" , שירים שכל כך רחוקים מהפוזה התל אביבית עם הציציות ששלטה בחלל האולם.

למעשה , בזמן שמחיאות הכפיים להדרן הרעידו את הבמה , מצאתי את עצמי צווח "מי יתן לי אבר כיונה, אעוף לציון הקדוש או-מה-נה! נה נה נה נה נה נה נה אומן!"

ואז ניזכרתי , שבאותה שעה בחולון סובבים תלמידיו של הרב עופר ארז את בימת בית הכנסת ושרים את שירי ברסלב הישנים והטובים ואז , מצאתי סיבה טובה לשמוח , סוף כל סוף , כי אני את הרב ארז אזכה לפגוש כבר בשבוע הבא ואילו אלה , הרבה שנים יעברו את שיחזרו לפגוש את מאיר אריאל.

 

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s